(1)
רותי לא מצפה יותר באלה החופים
רותי לא זוכרת לי גם רגעים יפים
לה הגב נושא מזכרת מנחת זרועותיי
את עצמה שואלת היא: "תגידי עד מתי?"
אל תיקחי את זה אישי זה עוד מבית הספר
שמונה שנים ביסודי ולא פתחתי ספר
אמרו זה פסיכולוגי האשימו את ההורים
רשמו לי היפר משהו, מכה גם את המורים

אל תברחי לי רות
לא במהירות
אני קצת ברבר
אבל לבי נשבר

(2)
שלושים שנים עברו עלי ולא בריקודים
אף מסגרת לא שרדתי, היינו נודדים.
עד שיום בהיר אחד הוזמנתי להדסה
סרקו לי שם ת'מוח לאתר את מקור הבאסה.
מהר מאוד הצליחו שם לפתור את החידה
שריטה במוח השקט, כנראה בזמן לידה.
ניתוח מוח ממוקד ואולי אראה קצת אור
אבל עכשיו כולם שרוטים, חמש שנים התור.

אז סלחי לי רות
אני סתם שרוט
זאת לא אשמתי
שארי איתי

(3)
אמרו בבידיא יש אחד קוראים לו "הברובסר"
זריז מאוד, אפילו זול, שלוש מוחות בעשר.
תוך שבוע את עצמי מצאתי מנותח
על מיטה בבידיא במקום שהיה מוסך
פתחו לי את הראש והחליקו עם סכין
עכשיו אני בסדר הכל אצלי תקין
לא אכה אותך יותר, אני לא עצבני
ואם בכל זאת... זה יבוא עם רקע לאומני.

אז תדעי לך רות
אני כבר לא שרוט
זה לא אני
זה לאומני