כשעזבתי התבוננתי מהצד,
סתם כדי שתחוש בלכתי,
מן הוויה כזו נשית ניסחפת
לחוש בזרועות הנשלחות לעברי
תופסות, אוחזות - לא מרפות
געגוע במה שיכול היה לקרות
למרות שאני זו שהלכתי
בשטות כזו ואולי בחוכמה
אך למה התחושה של חסר
בלכתי ממך ?
הרצון לאהוב הושתק
על ידי המאבק לעצמאות
להחליט בשינויים ולבצעם
במירדף אחר הוויה חומרית
ובחשיבה שגויה
במה שהיה קיים
עודו נושם , חוזקו גדל
ובעצם, לא באמת חשבתי
פעלתי באינסטינקט פחדני
ובמן קור רוח ביום , אך
חרטה כצבעו של הלילה
לאהוב לאהוב באמת
עד כמה את יכולה
להתמכר לרגש הזה
לחוויה הזו,
לצורך הגופני והנפשי
הזה כאחד.
להתמסר עד עומקי רוחך
לשלטון הלב
להיסחף, להחשף |
