New Stage - Go To Main Page

יאיר פקר
/
קוקי הקופץ

         ק ו ק י   ה ק ו פ ץ

מאת יאיר פקר
(2006 ) כל הזכויות שמורות ליאיר פקר


יאיר פקר
רחוב בארי 56, תל אביב 64233
טלפון: 6959098 03          פקס: 6910823 03
נייד: 635593 0544          
e mail: yapack@isdn.net.il
          אזור תעשייה. לילה. מבנה תעשייתי בן שלוש קומות.
סוזי, בת 50, לבושה סמרטוטים, ניגשת לפח אשפה גדול שמוצב בחזית
הבניין. היא מרימה את המכסה ובוחנת את תכולתו של הפח. היא
מוציאה שקית נייר ובודקת מה יש בה. היא הולכת לעבר המדרגות
המוליכות לחזית הבניין ויושבת עליהן. היא מוציאה מהשקית חצי
סנדוויץ' ולוקחת ביס.
מלמעלה נשמע קולו של גבר (ק.ש.ג.) הקורא אליה.

         ק.ש.ג הי, מה נתקעת כאן?
סוזי           (נבהלת ומפסיקה ללעוס) בוא הנה כמעט הבאת לי
התקף לב. מה אתה מפחיד אנשים באמצע הלילה
ק.ש.ג בחמש ורבע השמש זורחת. עוד עשרים רגע.
(סוזי מסתכלת סביבה)
למעלה, כאן למעלה. קומה שלישית.
(סוזי מסתכלת כלפי מעלה ורואה דמות עומדת מחוץ לבניין, בקומה
ג')
סוזי זה לא קצת מוקדם בשביל לרחוץ חלונות?
ק.ש.ג נראה לך שאני רוחץ חלונות?
(סוזי ממשיכה לאכול)
איכפת לך לזוז קצת שמאלה?
סוזי אין בעייה.
(היא קמה ממקומה, עושה כמה צעדים שמאלה ויושבת)
בסדר ככה?
ק.ש.ג בסדר גמור.
(שהייה)
את לא רוצה לדעת מה אני עושה שם?
                    סוזי               לא. זה לא העסק שלי.
רק אל תגיד לי שאתה אחד מהפסיכים האלה שמשתינים על אנשים
מלמעלה.
                    ק.ש.ג          אני לא.
          (שהייה)
                             אני הולך לקפוץ.
                    סוזי                או.קי.
                   ק.ש.ג.            מה או.קי. ?
                   סוזי                מה שאמרת.
                   ק.ש.ג.            וזה לא מזיז לך ?
                    סוזי                בכלל לא. זה החיים
שלך. יש לך איידס במקרה ?
                    ק.ש.ג          אני לא חושב.
                   סוזי             כי אם כן, אני לא רוצה
שהדם שלך ישפריץ עלי. בוא- הנה-איך-קוראים-לך -              
    אתה רוצה שאני אזמין לך אמבולנס?
                    ק.ש.ג          קוקי.
                    סוזי          לא קוראים  לי קוקי.
                   ק.ש.ג          לא, לי קוראים קוקי.
                    סוזי          זה מיעקב, או מיצחק, או
מקלמן או ממה?
                    ק.ש.ג          זה משום דבר. ככה השם
שלי מאז שנולדתי. 31 שנה. קוקי כהן.
                    סוזי           לא פלא שאתה קוקו, קוקי.
אז מה עם האמבולנס ?  להזמין?
                    ק.ש.ג          אין מה למהר. אני כבר
יהיה מת.
                    סוזי צוחקת.
                    סוזי                היית מת למות ככה
אבל זה לא.
                    ק.ש.ג.            מה זה לא ?
                    סוזי          מקומה שלישית לא מתים.
                    ק.ש.ג          אז מאיפה כן?
                    סוזי           רק משישית ולמעלה. אני
יכולה להכניס אותך לקומה 12 של מגדל מקסים.זה לא רחוק מכאן.
                    ק.ש.ג          תודה, אבל לא.
                     סוזי -            או.קי.
                    ק.ש.ג. -         זה חייב להיות כאן
מהקומה הזאת.
                    סוזי          איך שאתה רוצה קוקי.
         (היא מסיימת את אכילת הסנדוויץ' ומוציאה מהשקית
תפוח. היא לוקחת ביס)
                             רואים את הסימנים של שיניים של
ילד. זה לא בסדר שילדים זורקים אוכל.
         (שהייה)
         י                  ש לך ילדים קוקי?
                    ק.ש.ג.          אני לא נשוי.
          (שהייה)
                            בגלל זה אני כאן למעלה.
                    סוזי         אם לך קוראים קוקי, איזה
שמות כבר תוכל לתת לילדים שלך?
                   ק.ש.ג           אין לזה קשר עם השם. זה
בגלל תרצה.
                    סוזי          למה? כי תרצה לא רצתה
אותך? זה סיבה לקפוץ? להתחתן, זה מה שאתה הכי           רוצה?
אני יכולה להכיר לך את הבת דודה שלי עלמה. היא בת 28 ולא יהיה
לה איכפת שקוראים לך קוקי.
                    ק.ש.ג          בהתחלה גם לתרצה לא היה
איכפת. ואחר כך כן היה לה.
                    סוזי          לא הבנתי.
                   ק.ש.ג          היא אמרה שהיא תתחתן אתי
ואז היא התחילה לעבוד אצל הבוס ושינתה את  דעתה. 85 אנשים
עובדים אצלו והוא היה חייב להתלבש דווקא על התרצה שלי.
                    סוזי          תן לי לנחש.
         (שהייה)
                           איפה שאתה עומד זה בטח המשרד של
הבוס הזה ?
                   ק.ש.ג           כן.
                    סוזי          ואתה רוצה שכולם ידעו
שקפצת מעל יד החלון של החרא הזה בגלל מה שהוא עשה לך.
                    ק.ש.ג          מגיע לו.
        (סוזי קמה)
                    ק.ש.ג          אני אחכה עד שתעברי את
הפינה.
                    סוזי          אני לא הולכת לשום מקום
קוקי. עוד לא סיימתי כאן.
         (היא ניגשת לפח אשפה נוסף, ומרימה את המכסה. היא
מכניסה את היד ושולפת מן הפח קופסת קרטון. היא פותחת אותה)
                            הבאת לי מזל קוקי. שתי חתיכות
עוגת-יומולדת.
         (היא לוקחת את הקופסה למדרגות ויושבת. היא פותחת את
הקופסה)
                           על אחת נשאר היוד ועל אחת נשאר
החית. איזה אתה בוחר?
                    ק.ש.ג          אולי תלכי כבר ותתני לי
למות בשקט?
                    סוזי           אמרתי לך שמקומה שלישית
לא מתים. רק אם יהיה לך מזל ותצלול עם הראש.
                    ק.ש.ג           את מתכוונת כמו לבריכה,
שקופצים ראש?
                    סוזי          משהו כזה.
                    ק.ש.ג          אף פעם לא הייתי טוב
בזה.
                    סוזי          אני יודעת.
                    ק.ש.ג.           מאיפה לך?
                    סוזי   .
        (היא צוחקת)
          מצחיק אותי.
                    ק.ש.ג           מה?
                    סוזי          
         (שהייה)
         תן לעצמך ליפול, זה הכל. אם יהיה לך מזל רק תשבור
את הרגליים ותוך שנה  תוכל שוב ללכת - אולי תהיה קצת צולע, זה
הכל.
         (שהייה)
          כי עם שם כמו  ק ו ק י   יכול להיות שדווקא יהיה
לך מזל...  
                    ק.ש.ג          ואם לא יהיה לי מזל?
                    סוזי          יתרסק לך עמוד השידרה.
תהיה משותק לכל החיים. תגיד, אתה בדרך כלל מזיין הרבה?
                    ק.ש.ג          מה?
                    סוזי          מזיין. נו, מזיין. דופק.
משחיל. מה מה?
                    ק.ש.ג           כמה זה הרבה?
                    סוזי           משהו כמו פעם ביום.
                    ק.ש.ג            לפעמים. תרצה היתה
מרוצה.
                    סוזי          אבל היא כבר לא תהיה. כי
הזה שלך, קוקי, ילך פייפן
                    ק.ש.ג          את מתכוות לזין?
                    סוזי          זין, בולבול, פין, אבר
המין, מה שאתה רוצה. השם לא משנה, העיקר שהוא עובד. אתה תראה
בחורה ערומה אבל הזין לא יתרומם לך מילימטר. המוח שלך ישדר את
התמונה אבל היא לא תגיע לזין. הקו מת.
          (שהייה)
         ועוד משהו. אתה תהיה תלוי בתרצה עד סוף החיים הלא
מזויינים שלך. תרצה תדע שהכל קרה בגללה ובגלל שהיא תרגיש
מחוייבת להישאר אתך, היא תתחתן אתך. וככה זה יימשך שנים ושניכם
תהיו מאד אומללים. ואז היא פתאום תכיר מישהו ויהיה לה לא נעים
להתגרש ממך ולהשאיר אותך לבד. אז היא תהרוג אותך והיא תלך לבית
סוהר וככה גם היא וגם המאהב שלה יהיו אומללים. אתה רוצה שתרצה
תשב בבית סוהר?
         (שקט. סוזי מתסכלת כלפי מעלה)
         קוקי, אתה עוד שמה?
                    ק.ש.ג           כן.
                    סוזי          אתה בכלל בטוח בעניין של
תרצה ? תפסת אותה על חם?
          (היא צוחקת)
                             תרצה ואפי - נשמע כמו שני
ליצנים עלובים שמופיעים בימי הולדת לילדים.
                    ק.ש.ג          אולי תפסיקי כבר לבלבל
לי בראש ותלכי מכאן?
                    סוזי          (היא יורקת את העוגה
ומקנחת את פיה בשרוול. היא סוגרת את קופסת הקרטון)
                             אתה רוצה אותה? את העוגה? זה
בטח יהרוג אותך.
        (שקט. סוזי קמה והולכת אל הפח. היא מחטטת בפנים,
מקימה הרבה רעש)
                    סוזי          זה מוזר, אנשים זורקים
הכל, אבל אף פעם לא שתייה. רק אם היא ממש מגעילה. אני נורא
צמאה. תגיד  יש שם מקרר בחדר?
         (היא מסתכלת למעלה)
                             מה יש לך אתה ?נרדמת בעמידה?
                    ק.ש.ג          לא.
                    סוזי          תשמע, אני חייבת לשתות
משהו. קולה, דיאט, מים, מה שלא יהיה. לא הייתי צריכה לאכול את
העוגה הרקובה. אולי הם רצו להרוג את הזהו של היום הולדת
והכניסו לו רעל לעוגה.
                    קוקי          אולי תסתמי כבר ותלכי
מכאן?
         (סוזי מתרחקת מפח האשפה)
                    סוזי           אוקיי. אני הולכת ואני
לא מסובבת את הראש עד שאני עוברת את הפינה. אני מבטיחה.
         (שהייה)
                             שאלה אחרונה, בסדר?
                    ק.ש.ג          בסדר.
                    סוזי          אתה שמן?
                    ק.ש.ג          לא, למה?
                    סוזי         למה שמנים, כשהם קופצים,
הבטן שלהם מתפוצצת וכל הבתוכו נשפך להם החוצה ומתערבב עם הדם
ועם החרא. פעם חברה שלי ראתה שמן כזה שקפץ והתפוצץ. המעיים שלו
נמרחו על המדרכה והמגן דווידים  ניסו לגרד אותם בכפות גדולות
כאלה, בשביל שאולי יצליחו להכניס חלק מזה חזרה לתוך הבטן...
אחר כך היא שמעה שבסוף הצילו את השמן הזה אבל עד סוף החיים שלו
היה צריך להאכיל אותו בכפית.
                    ק.ש.ג           טוב, תפסתי את
הפרינציפ. לכי. אני מבקש. אני סופר עד עשר ואני קופץ.
                    סוזי          אין לי בעייה עם זה.
תקפוץ.
         (שהייה)
                             תתחיל לספור כשתשמע את זה.
          (סוזי מנסה להקליק את האצבעות. זה לא מצליח לה.
היא שוב מנסה. נשמע קליק חזק מכיוון הקומה השלישית)
                            יש לך שם אקדח קוקי?
                    ק.ש.ג        לא, עשיתי קליק עם
האצבעות.
                    סוזי        זה אתה עשית את הקליק הזה?
זה נשמע כמו יריה.
                    ק.ש.ג        בבית ספר לקחתי שש שנים
מקום ראשון. הייתי אלוף.
                    סוזי          היה לכם תחרות של
הקלקות?
                    ק.ש.ג          לא, אבל הצלחתי לשגע
למורים את השכל. הם אף פעם לא הצליחו לנחש מאיזה כיוון זה בא.
                    סוזי           תשמע, אתה טוב. אתה
מעולה. חשבתי שהדוד שלי יעקב הוא הכי חזק בקליקים אבל אתה יותר
טוב. אתה תותח. משהו.
          (שהייה)
                             תרצה שמעה פעם איזה קליק שלך
?
                    ק.ש.ג          לא, לא יצא.
                    סוזי          היא לא היתה עוזבת אותך
אם היית עושה לה את הקליק הזה. אני יודעת שאני לא הייתי עוזבת
אחד שיודע להקליק ככה.
                    ק.ש.ג          עזבי, זה אבוד. איך
קוראים לך?
סוזי               ששששש....
ק.ש.ג.           מה קרה ?
סוזי             אני שומעת את האוטו של הזבל. הוא בקנטור 10.
ק.ש.ג.          קנטור 10 ?
סוזי             בין הבית הזה לרחוב קנטור  10 אין שום דבר
שמפריע. רק מגרש ריק. הבתים בולמים את הרעש.
סוזי הולכת.
ק.ש.ג.        היי. לאן את הולכת ?
סוזי           אני כבר חוזרת. בינתיים אל תקפוץ. חכה לי. מה
השעה ?
ק.ש.ג.       חמש ועשרה. עוד מעט יהיה אור ואז...
סוזי          ואז מה ?
ק.ש.ג.      אני אוכל כבר לראות את המדרכה.
סוזי         ואת אז אתה לא רוצה מה ?
ק.ש.ג.      לא חשוב. ( הפסקה ) מה שמך ?
סוזי         שושנה קראוס. סוזי.  תחכה לי ?
ק.ש.ג.     רק אם תחזרי תוך חמש דקות.
סוזי        אני  הולכת להביא את המפתח של קומה 12 במגדל
מקסים.  חכה. או.קי.
ק.ש.ג.    לא יודע.
סוזי      אתה כבר כן. אל תזוז.
סוזי נעלמת. שקט. חולפות כמה שניות וקוקי ( 38 )  יוצא מפתח
הבית. מחזיק ביד זוג נעליים. הוא מסתכל ימינה ושמאלה.  יושב
ונועל את הנעליים. סוזי חוזרת. מחזיקה ביד שקית ומחטטת בתוכה.
היא לא רואה את קוקי שיושב על המדרכה ונתקלת בו. מופתעת.
סוזי          מה זה ?
קוקי         הו. היי. סוזי.
סוזי        אני מכירה אותך ?
קוקי       אני קוקי.
סוזי מסתכלת למעלה. מסתכלת עליו. מחייכת.
קוקי      מה קרה ?
סוזי - אז ככה אתה נראה. דווקא לא נורא אפילו אם השם כן. (
הפסקה ) מה אתה עושה פה ?
קוקי - ירדתי.
סוזי - התחרטת מה ?
קוקי - לא. בכלל לא.
סוזי - אז מה קרה ? ?
קוקי - הבאת את המפתח  לקומה 12 ?
סוזי - כן.
קוקי קם.
סוזי -   כמה אתה ?
קוקי     מה כמה ?
סוזי - נו הגובה. מה הגובה שלך ?
קוקי  - 1.85
סוזי לוקחת את ידו ומובילה אותו אל מתחת לפנס. בוחנת אותו.
סוזי - אתה דווקא נראה לא רע בשביל אחד שקוראים לו קוקי.
קוקי - בחייך.
סוזי - לא באמת. שיער מלא. ( בוחנת ) עשית ניתוח אף מה ? דווקא
עבודה יפה. כמה שלמת עליו ?
קוקי - לא עשיתי.
סוזי - בחייך.
קוקי - נשבע לך. לא נגעתי באף מאז שנולדתי.
סוזי - תגיד אולי אתה מתחרט ?
קוקי לא עונה
סוזי - התרצה הזאת שלך....
קוקי - היא לא שלי. עכשיו היא של אפי.
סוזי - מי זה אפי ?
קוקי - זה מהקומה השלישית. שמה. ( מצביע ) תביאי את המפתח.
סוזי -  יש לך במקרה תמונה של התרצה הזאת ?
קוקי - למה ?
סוזי -  סתם. תביא לראות.
קוקי שולף ארנק ומוציא תמונה. סוזי מסתכלת.
סוזי  צוחקת.
קוקי - מה ?
סוזי - תגיד משהו. היא לא גרה בשלמה המלך על יד גורדון ?
קוקי - כן. את מכירה אותה ?
סוזי - ראיתי אותה עם אחת שנראית כמו אמא שלה. עם פח הזבל שלהם
על יד הצפרדע.
קוקי - איזה צפרדע ?
סוזי - נו הפח זבל של כל הבית.   ( הפסקה ) אם יש לי משהו
בחיים זה הניסיון בפחי זבל. תראה לי פח זבל ואגיד לך מי
אדוניו.
קוקי - למה את מתכוונת סוזי ?
סוזי - לא חשוב.
סוזי מוציאה מפתח. שמה ביד של קוקי.
סוזי - קח.
קוקי - זה המפתח לקומה 12 ?
סוזי - תכנס ותשאיר את המפתח בכד הירוק שעל יד המעלית
קוקי - תודה.
סוזי - אין בעד מה. בהצלחה שם. למעלה.
קוקי  צוחק. סוזי מחזירה לו את התמונה.
סוזי - עוד מעט השמש תזרח. לך כבר. ביי.
קוקי - אמא שלה.
סוזי -  אמא של מי ?
קוקי - אמרת שראית את תרצה ואחת שנראית כמו אמא שלה ?
סוזי - כן.
קוקי - אולי זאת אחותה ?
סוזי לא עונה.
קוקי -  אף פעם לא פגשתי אותה. את האמא שלה.
סוזי - זה בסדר. לך.
קוקי - אמרת שאת מכירה את האדם על פי פח הזבל שלו.
סוזי - כן. זה מה שקוראים החיים בזבל.
קוקי - איך ?
סוזי הולכת אל פח האשפה. היא מחטטת. מוציאה מחברת. מסתכלת.
נוגעת במחברת באצבע ומקרבת לאף. שואפת. קוקי ניגש אליה.
קוקי - למה אמרת שאת מכירה את האדם...
סוזי -  מפני שיש לי נסיון. אני יכולה לכתוב ספר על האדם
ופחזבלו.
קוקי - פחזבלו ?
סוזי - פח הזבל שלו או שלה או שלהם. ( מראה לקוקי את המחברת )
תראה תראה איזה ציורים. ניב פוקס גן ילדים נעמה 15 בינואר 1993
למה זרקו את זה ?
קוקי - את מתכוונת למי זרק את זה.
סוזי - מי ולמה. אתה רוצה שאני אגיד לך ?
קוקי לא עונה.
סוזי - אמא של ניב. היה לה קשה להיפרד גם מהמחברת .  בחיים היא
לא היתה זורקת את זה אם הוא היה חי..
קוקי - מה שמה של האמא ?
סוזי - אתה עושה צחוק מה ?
היא מגישה לו את המחברת.
סוזי - אתה רואה את סימני המים ? תיגע ותריח.
קוקי נוגע ומקרב לאף.
קוקי - מלוח. ( הפסקה ) ים.
סוזי - דמעות. דמעות שנשפכו על דף הנייר. מלמעלה. תסתכל על
ארבע הסיכות שמחברות את הדפים. כל אחת ברווח שווה מהקודמת.
עבודה של אמא.
קודי מסתכל עליה.
סוזי - שלוש שנים שאני בפחים. בוחטה של סיפורים. רק את העצובים
הם קרעים וזורקים אחר כך...
קוקי - כמוני ?
סוזי - לא אמרתי.
קוקי - ואחר כך מה ?
סוזי - ואז הם מנסים למצוא את הקרועים מהפח ולהדביק אותם בנייר
דבק אבל הם מבינים שזה כבר אף פעם לא יהיה שלם. תמיד זה יהיה
בסך הכל אוסף של קרעים מודבקים
קוקי - ואמא של תרצה ?
סוזי -מה אתה ?.
קוקי - אני בטוח שלא יכולת להתאפק וחיטטת בזבל שלהם.
סוזי - האוטו של הזבל לקח לפני שהספקתי   ( רעש של משאית .סוזי
שמה את המחברת חזרה בפח. מסתכלת על השמים ) אתה יכול עוד
להספיק למגדל מקסים. ביי.
סוזי הולכת.
סוזי - ביי קוקי.
קוקי - חכי.
סוזי עוצרת.
סוזי - מה עכשיו ? אתה רוצה שאני אחזיק לך את היד כשתקפוץ ?
קוקי - אני כבר לא.
סוזי - בכלל ?
קוקי - אולי.נראה. אני צריך לחשוב. יש עוד לילה.
סוזי צוחקת
סוזי - אתה יודע שאם לא תעשה את זה עכשיו אז....
קוקי   אז מה ?
סוזי- אז כבר לא תעשה את זה. זה או ספונטני או בכלל לא. היום
זה מהבטן מחר זה כבר מהראש.
קוקי -  בואי אתי.
סוזי - מה ?
קוקי- בואי אתי סוזי.
סוזי - למה ? אתה כבר לא צריך אותי קוקי.
קוקי - אני כן. אפשר להזמין אותך לארוחת בוקר סוזי ?
סוזי - אתה ?
קוקי - כן. ראיתי שיש כאן מסעדה בפינה.

סוזי צוחקת.
סוזי - דווקא הרבה קפצו אחרי שאכלו שם.
קוקי - אז איפה ?
סוזי -קבלת פתאום תאבון.
קוקי - אז זה כן ?
סוזי - לא.  
קוקי - סופי ?
סוזי - סגור.
קוקי - אני אחזור הלילה. את תהיי פה ?
סוזי - אם אתה מתכוון לעשות שידור חוזר אז לא באיזור שלי.
קוקי    אז איפה ?
סוזי - איפה שאתה רוצה רק לא מהמשרד של הבוס של תרצה
קוקי - אפי. אפרים גילון.
סוזי - סליחה ?
קוקי - נו זה הבוס שמתעסק עם תרצה. אפרים גילון.
סוזי - אתה בטוח ?
קוקי - כן. למה ?
שקט
קוקי - את מכירה אותו ?
סוזי - אז קוראים לו אפרים גילון. מעניין.
קוקי - למה ?
סוזי- הייתי בפחזבלו. הוא לא מאמין במגרסות. חכה פה. אני כבר
חוזרת.
קוקי ניגש לפח הזבל ומסתכל פנימה. הוא מוציא ניירות. סוזי
חוזרת עם כמה דפי נייר. היא לא רואה אותו.
סוזי - ( קוראת ) קוקי. היי קוקי.
היא מבחינה בקוקי על יד הפח. צוחקת.
סוזי - אתה רוצה קורס ? קורס שליפה מפחים?
קוקי - רציתי...
סוזי - יש לי משהו להראות לך. בוא הנה.
קוקי מתקרב אליה. היא מנופפת בניירות.
סוזי - תסתכל.
קוקי - מה זה ?
סוזי- אי מיילים של אפרים גילון. אמרתי לך שהוא לא מאמין
במגרסות.
סוזי נותנת לו את הניירות.
סוזי - קח תקרא.
קוקי קורא.
סוזי - נו ?
קוקי - המנוול הזה חייב חמישה מליון דולר והוא בורח בשבת
לונצואלה.  צריך להודיע למשטרה שיעצרו אותו.
סוזי - למה ?
קוקי - מה זה למה ? צריכים לאסור אותו. לא הודעת למשטרה ?
סוזי מסתכלת עליו ומחייכת.
קוקי- אני מבין שלא. תגידי בשביל מה שמרת את האי מיילים האלה ?

סוזי- היתה לי הרגשה.
קוקי - הרגשה של מה ?
סוזי - שאולי אני צריכה אותם.
קוקי - לסחיטה ?
סוזי- למה ?
קוקי - לסחוט את האפרים גילון הזה. שיתן לך בוחטה כדי שלא
תודיעי עליו למשטרה.
סוזי - אני ?
קוקי - כן את. אל תגידי לי שלא חשבת על זה ? כסף הכי קל שיכול
להיות.
סוזי - אתה יודע מה ? נתת לי אחלה של רעיון.
סוזי חוטפת מידו את הנירות והולכת.
קוקי - היי.
סוזי עוצרת.
סוזי- מה יש לך אתה ?
קוקי - את לא הולכת לעשות את זה.
סוזי - את מה ?
קוקי - לסחוט מאפי בשביל השתיקה שלך.
סוזי - אתה באמת מתכוון לזה ?
קוקי -  חשבתי ש...
סוזי הולכת.
קוקי - לא . סליחה. לא התכוונתי. תביאי את הניירות. בבקשה.
סוזי עוצרת וחוזרת. נותנת לו את הניירות.
הוא מוציא טלפון נייד.
סוזי- קוקי.
קוקי - אני מטלפן למשטרה.
סוזי- אתה לא.  תסגור.
קוקי- אבל...
סוזי- תאמין לי . אתה לא רוצה משטרה. סגור.
קוקי סוגר את הטלפון.
קוקי  - אני לא ?
סוזי - בשום אופן לא.
קוקי- אבל צריך לאסור אותו עוד היום לפני ש...
סוזי - למה ?
קוקי - מה זאת אומרת למה ? הוא פושע. חייב 5 מליון דולר
ללקוחות שלו. אם הוא ישאר פה אז אולי האנשים יקבלו לפחות חלק
מהכסף שלהם.
סוזי - ישאר פה ?
קוקי - כן. בבית הסוהר.
סוזי - ואז ?
קוקי - הוא לא יוכל לברוח לוונצואלה.
סוזי - ואז הוא ישתחרר בערבות ויסתובב חופשי בכל מקום ותאמין
לי הוא לא יסתובב לבד קוקי.
קוקי - או.קי.
סוזי- מה זה האו.קי. הזה קוקי ? תחשוב. למה הוא לא יהיה לבד ?
קוקי- הה. הבנתי.
סוזי- יפה.
קוקי -הוא יהיה עם תרצה.
סוזי - בדיוק.
קוקי - זה לא פייר.
סוזי - למי ?
שתיקה
סוזי- אתה יודע מה ? לא סתם קוראים לך קוקי. אתה קוקי בנשמה.
קוקי- אני אגיד לתרצה.
סוזי- בחיים לא. תן לה להיות מופתעת ועוד יותר חשוב מאוכזבת.
תתפלא כמה היא תאהב אותך כשהיא תדע שאתה היית שם בשבילה
כשהשמוק הזה ברח לה.
קוקי שותק
סוזי - אז מה ?
קוקי- תודה.
סוזי - בשביל מה ?
קוקי - בשביל המידע על אפי.
סוזי-  אני צריכה לרוץ לפני שהאוטו זבל ירוקן את כל הפחים
בסביבה.
סוזי מוציאה קופסת גפרורים ומדליקה את הניירות. היא הולכת.
קוקי עומד ומסתכל אחריה. סוזי עוצרת ומסתובבת.
סוזי- תבוא ב 11 נעשה אחלה ארוחת פרידה של שאריות. אולי אני
אפילו אשתף אותך בפחזבלי.. ביי.
אור של זריחה. סוזי הולכת. קוקי מקליק באצבעות סוזי מענטזת.
קוקי הולך לצד השני.

סוף





היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/6/06 7:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר פקר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה