|
ענן מתרפק על ההר,
פורק צערו.
אוושת המון טפות
כמו לחש גחלים -
דמעה שם
מהבהבת.
הרהור אחר
הרהור
כבה
במורדותיו העשבים.
לקול בכיו של
הענן
נפקחים אחד אחד
פרחי השכחה. |
|
|
הייתי במפעל
למחזור...
גועל נפש!!
ואם זה מה שעובר
על הסלוגנים
כאן, אמור להיות
כאן ממש ממש
מסריח...
ילדה קטנה
שהייתה במפעל
למחזור, ולא
נהנתה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.