שירה / תיקון חצות
בדרך שבין תל-אביב
לרמת-גן פריחת הגן
ועוד; הלאה משם
הייתה שדרה
וכביש
ודקלים
הכללים היו פשוטים
דשאים סינתטיים של ירוק
המשתקפים מחליפים צבעים
פתטיים מרמזור אדום
אחרון בשקיעות
מעוצבות של כתום
בפיסת קרקע
אחרונה נותרה
פינה, בין בלוקון למגדלור
עובדי העירייה אותה ניצלו
עד תום;
הניחו מתקן משחקים
שיעיר בחושים.
קרוסלת הילדים הבוכים;
מבין הרעפים ברקע הדברים
הדרורים היו עפים לשחקים
זה עוד סימן, החיים זורמים
שותים ואוכלים
ונשארים פירורים;
הם ינחתו וילקטו ליקוטים
(תהיות כפריות)
אשרי הגפרורים
והאנשים;
עוד רגע קט יוצתו
בלהבות בכל המידות
והתכונות
והתבונות
הלבבות, האהבות,
חום קור
מחנקים מטרדים
מפגשים, תזזיות
נגיעות רגיעות התרגעויות
געיות גניחות קימורים
וגיאיות.
וצאצאים, חד הוריים
לרוב נותרים ברשות
הנשים
(טכנולוגית הטמפרטורה)
בשעה וארובות העיניים
הופכות טרוטות
וקיר סוגר על בריח;
יופעלו במקומות הללו
כל המתגים,
ממיטב המותגים
המקוטלגים,
מתג אחרון ייפתח
טמפרטורה רצויה ונוחה
במיזוגים בזיווגים
במתק רוחות עירוניות מצוננות
מלאכותיות תנשופנה קלילות;
על הצוואר.
על הפנים.
בחמסין הזה בעיר שהאוויר עומד
התריסים מוגפים
צוהר חלון אחרון
סגור בקנאות
שומר על הקרירות
בבהירות דעת נחרצת
וקפוצה
(מפגשים מהסוג הישיר)
אימא עירונית
עדינה, עם עור
בגוון גבינה לבנה,
וילדה מתולתלת בזהב,
בנסיעה למרחב
(רכב תקוע בגלל צינורית)
עם מנוע רותח, בחום לוהט.
הפקק העירוני, הוא צו השעה
ומכת טבע לא כתובה בספרים
כאן לא יחצה כביש, צב חי
או איילה ענוגה, תן לא יילל
מספיק שהאנשים בוכים
ונדרסים
בערים ישנה עונה חמישית
הממטירה דרך קבע
מכוניות עם סרעפת פליטה
ועשן סמיך
היא מאיימת להפוך
אנשים פליטים
בין כביש עירוני לסעף
דרומי
(תיקון של חצות)
היה צורך לאלתר
לשתול בצינורות
השחורים מגריז
המחוררים והבלויים
כמו עורקים מסוידים
תותבים בניתוח פתוח
ללא כלים או סכין מנתחים
להפוך למכונאים
המטפלים במצננים
הממתנים סיבובי מנועים
מהירים ורותחים
(שיחה אידאולוגית או תחושות איכר)
במפרץ הזה המכוניות נעו
והלמו באוושת רוחות
במהירויות
"איש לא יעצור"
הוא הסביר;
כאן לא תעצור
בפרט לא נהגת ישראלית
ממוצעת גדושת פחדים
מעבריינים ואנסים
או מחבלים המתחזים
לנהגים תקועים בדרכים
או חיילים
באידאולוגיה הזו שבין
פמיניזם לשוביניזם
ומטריאליזם
מראש פסל כל רצון להמתין
ידיו מכוח ראשו
היו טבולות מחלצות
צינור מים חיים
והאצבעות נוגעות בקרעים
ממגעי החלקים הלוהטים
עלו הכוויות, בתום תיקון חצות;
סיים להרצות
למנוע דומם את הרצאת
המחשבות
היא לא הייתה שבעת רצונות.
ציפורניו הפכו צבועות
בשחורות
"אתה חייב עכשיו לגזוז"
והוא ענה לה;
"כן המפקדת אבל עכשיו
אולי הרכב יזוז"
שעה טובה ומוצלחת
זו הייתה בעיניו כשהידק
את הבורג במברג
חלוד הברגים המוברגים
בעיניו היו כמאז ותמיד
כאנשים שסגדו
לאלילים
במדרגים של ברגים
בשקיעה האחרונה
בשעה טובה ומוצלחת
בה מתה שמש העמים סופית;
סיומות האיום אצלו גססו
כך גם האגואיזם הפרטי;
הוא הסביר לה
יהפוך אידאליסט
ישתכנע שנית
אם ממרחק נוצה מעזה
היכן שמתחילה ממרחק
חצי שעת נסיעה
מתונה פלשתינה;
הילדה בפינת ליטוף
תראה קוף או סוס
ותלטף אותם
ללא היסוס
|
