חמש שנים חיכית לרגע הזה, חמש שנים שלא ידעת אם כן או לא, היית
על סף פרישה מהכל, הרמת ידיים.
חמש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהרגשת שיש לך את הכוח לגעת
במישהו, לגרום לו לבכות.
חמש שנים עברו מאז הפעם ההיא שזה קרה ואף אחד לא התרגש כמו
שציפית, אף אחד לא בכה כמו שרצית, באף אחד לא הצלחת לגעת.
חמש שנים עברו מאז המקרה הזה שהוריד לך את כל החשק לחיות, החשק
להמשיך בזה.
חמש שנים של אי עשייה, אי איכפתיות, לראות אנשים עושים את זה
במקומך ואת יושבת מהצד השני.
חמש שנים עברו מאז וסוף סוף יש לך את הכוח לעשות את זה שוב, יש
לך את הביטחון בעצמך שגם אם ייקרה משהו זה לא ישנה כלום.
חמש שנים עברו מאז המקרה הזה.
חמש שנים אחרי את כבר בנאדם אחר לגמרי למרות שהרמת ידיים
ווויתרת. חמש שנים אחרי, ועכשיו כבר שום דבר לא משנה, חמש שנים
אחרי את כבר חזקה מספיק בכדי להתגבר על הכל.
חמש שנים אחרי, שלוש שעות לפני הרגע הגורלי שלך ואת רועדת, חמש
שנים אחרי את מתחמקת כמה דקות לפני ובסוף מחליטה לעשות את זה.
חמש שנים אחרי, את עומדת על הבמה מחזיקה מיקרופון מספר שלוש
ולא מפסיקה להרגיש את האנרגיות והאדרנלין של להופיע מול קהל,
חמש שנים אחרי יש לך את האומץ לעשות את זה טוב פעם אחת ולתמיד
ולפצות על כל השנים האבודות.
חמש שנים אחרי והאדרנלין לא מפסיק לרגע, את עומדת ושרה והקהל
מולך, את עומדת ושרה והכל נעלם פתאום, את עומדת ושרה והחיים
נראים כל כך יותר שמחים הרבה יותר אופטימיים, חמש שנים אחרי
שאת מסוגלת להעניק את מתנת השירה לעצמך ולקהל שמסביבך.
חמש שנים אחרי את מרגשת, חמש שנים אחרי את גורמת לאנשים לבכות,
חמש שנים אחרי את שרה, חמש שנים אחרי את חיה.