איוב כהן / בדידות |
מאופק, עד אופק רחוק
בלב הים כמו שוקע
אי, בעצב עמוק
שנים לא דרכה בו כף רגל
ספינה לא עגנה לחופו
לא עוגן ראה ולא חבל
לאחוז, להקל בדידותו
לעיתים מפרשית שם עוברת
מפרשה הלבן כה ברור
אש התקווה מתעוררת
באי, עם הלב השבור
יום בא הולך חולף לו
שבוע וחודש עובר
אי בודד שם באופק
מתכנס לעצמו מסתגר
בים הבדידות שסבב לו
שוקע בים הסוער
איש בודד שהיה בקרבנו
שרק חיפש לו חבר
ואנחנו עיוורים לא חשבנו
על אי שטובע בים
וכמה בודד ופגוע
יכול להיות האדם.
אוקטובר 2001
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|