יצחק רייויט / בנופייך |
גופך לי בעונג מוגש.
זיווך קורן מראש ועין
חש שיכור ולא מיין.
יפה מעורף עד לחזית
נהדרת לאחר שרזית.
מביט ומציץ לגבעתיים
נחמדים שני הרמתיים.
משפיל המבט לאגן התיכון
הלוואי והייתי אני הראשון.
אך יש מלעיזים בלחישה
שאין מחסום בגבעת-השלושה.
שאינך עוד חסודה ונאווה
ומעולם היית פתח-תקווה.
מביט בך נעלב ונכלם
שהרי את משכב לכולם.
נשארתי עם יד-מרדכי.
י.ר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|