מישהו פעם כתב (שרון רביבו המוכשר!): "הזמן עובר לו כל שבוע -
אז למה להיות לבד?"

אפופה בעננה בלתי מובנת
כאילו אני מוזרה
זקוקה לשיחה, לעצה - אובדת
מדברת והוא בוהה בתקרה

רוצה לצעוק
אך קולי לא נשמע
מתעקשת, צורחת
עד אובדן נשימה

מנסה להיות אני
ונשארת לבד
מנסה לרצות אותם
ונותרת איתי

כותבת ושרה
באמת מנסה
כל מה שיוצא
זו פשוט עיסה

שואלת את עצמי
את כולם
אם אני אני ואם אני ההיא
זה סתם
לא משנה מה - לא אהובה בעולם.

ומה אם כל מה שעושים לא עוזר? אז לא עושים?! זה בטח לא עוזר.