עמית בן - הלל / בואי לוליטה |
נלטף את הזכוכית השבורה
נעוף על עננה שחורה
נכאב את המילים האסורות
הברורות
בואי לוליטה
רכה ורודה כמו חלום
תעשי מה שאבא אומר
תעשי שזה לא ייגמר
בואי לוליטה
אם את שם, נוגעת בבלתי מושג
רוצה דברים שאסור לחשוב
בואי לוליטה
ואחר כך נתעטף באדי השכחה
בואי
נתלטף בכאב
ואחר כך אמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|