תכירו את מוטי.
מוטי הוא ילד רגיל כמו כל הילדים, ככה לפחות הוא רוצה שיחשבו.
הוא קם בבוקר כמו כל הילדים, מצחצח שיניים כמו כל הילדים, הולך
לבצפר כמו כל הילדים, חוזר מהבצפר כמו כל הילדים, בקיצור, כמו
כל הילדים.
כולם אוהבים את מוטי, מוטי הוא ילד נחמד מאוד.
אבל למוטי יש דבר אחד שמבדיל אותו מכל הילדים האחרים בבצפר,
מגבלה שמפריעה לו מאוד.
אף אחד לא יודע על מגבלתו של מוטי, אף אחד חוץ ממני.
הוא לא אוהב לדבר על זה.
אבל האמת היא, האמת היא שמוטי הוא צמחוני. כן!, צמחוני.
ולא סתם צמחוני, כל בוקר אני משקה אותו במים אחרת הוא ינבל!
אני הכי מרחמת עליו באביב, כשעלי הכותרת מבצבצים מתוכו, הוא
מנסה להסתיר אותם אבל זה לא תמיד עוזר.
פעם חבר שלו מוטי שאל אותו: "תגיד מוטי, מה זה הדבר האדום הזה
על הראש שלך?" ומוטי המסכן, בלית ברירה, תלש את עלה הכותרת
שבצבץ החוצה ואמר לו שכנראה נפל עליו פרח או משהו, אבל את
הכאבים שהיו לו אח"כ הוא לא ישכח לעולם.
תמיד אני אומרת לו שפרחים זה דבר יפה ואני לא מבינה למה הוא כל
כך שונא להיות צמחוני, אבל הוא תמיד חוזר ואומר שזה מוזר
ושונה.
אחחח, אני זוכרת שהוא רק נולד. כמה שהוא פרח, תמיד! כל השנה!
היום?! כלום! נאדה. רק באביב יש כמה עלי כותרת שגם אותם הוא
מסתיר.
היום בבוקר הוא בא אלי עם איזה רעיון מטופש, הוא רוצה לעשות
ניתוח ולהסיר לתמיד את הצמחוניות שלו.
מה עשיתי? שתלתי אותו באדמה, נראה אותו יוצא משם...