פעימות דקות, זיעה מצטברת
הראש מפחד והיד מתקרבת
עוד דקה, עוד שנייה ואין יותר כלום
הלב מתמלא במן רגש אטום
לא עוד רעש צורם
לא עוד שקט מופתי
לא עוד מבט מאוכזב
לא עוד בכי מריר
היד מתהדקת, קצת קר לה עכשיו
בחלון נושבת פתאום רוח סתיו
העיניים מסתובבות, מנסות לתפוס הכל
הפה כבר צורח אבל לא יוצא שום קול
לא עוד צהוב של דשא רקוב
לא עוד תכלת של שמים ריקים
לא עוד אדום של רגש עזוב
לא עוד ירוק של צמחים מתחדשים
לחיצה קלה, הוא שוחרר
עוד רגע אחד והכול נגמר
לא עוד צחוק מתגלגל
לא עוד לחישה מתוקה
לא עוד חיבוק עוטף
לא עוד נשיקה חטופה
שקט עכשיו, רק מחשבות
אולי בעצם, שווה לי לחיות. |
