על חוף ים, זוג אנשים
הייתי קרובה אלייך
הרגשתי בטוחה...
אני לא יודעת איך להגיד את זה במילים,
הלוואי והרגע היה נשאר לעולמים!
אני כל כך מתגעגעת לחיבוק שלך,
לעיניים שלך, למבט.
ולשפתיים שלך,
להיות לידך שוב ולהרגיש שאני שלך...
שאתה אוהב אותי,
ולא יהיה עוד רגע כזה...
זוכר את שנינו אז בים?!
עצמת עיניים...
וליטפתי אותך בעדינות...
את העיניים שלך, את השפתיים שלך...
אתה זוכר?
אני רק רוצה לדעת אם הרגע הזה היה אמיתי..
בתוך כל השקרים
כל מה שהרגשתי אלייך היה מתוך ליבי.
לא שיקרתי לך אפעם.
כל מה שאמרתי התכוונתי.
אמרת לי פעם שאותי אתה אוהב...
אהבה ראשונה אמיתית
זה היה באמת?
איך יכולת לפגוע בי ככה...
יש רגעים של עצב
כשאני נזכרת
במה שהיה ומתעוררת
למציאות שאתה איתה...
ואז נעצרות המילים
ורק הדמעות מדברות
הן לא משקרות.
11.12.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.