בנחלת אחים היו שדים ויצורים אחרים.
הייתה שם גם מכשפה.
מסביב לבית ברחוב שבזי, נשים לוהטות-שיער פרשו על הגגות גיגיות
ענק מלאות באודם עגבניות מיובשות. מהדירה השכנה הייתה גברת
פישר מגיחה בחטף וטורבן מכסה את ראשה וחידת קיום שערותיה לא
נפתרה. גברת גוברמן למטה בחצר נצרה סוד בתוך ביתה - ילדה
מגודלת, ספק אישה, ספק תינוקת. ראשה העגול ועיניה המלוכסנות
התאמצו להציץ החוצה אל רעש הילדים המשחקים בשכונה. איש אפוף
אבקה לבנה יצא מדי פעם מן המרתף האפל שבקצה הרחוב. אותו מרתף
שהפיץ ריחות לחם טרי ותבשילים לשבת. זה הוא שהופיע בחלומות
הבלהה שלי ובגללו פחדתי לעבור ליד המאפייה בפינת הרחוב.
והייתה גם מכשפה. אמיתית. אישה קטנה ורזה, לבושה שחורים ושערות
ראשה הדלילות והפרועות דולקות בכתום אדום. היא עקבה אחריי.
אחריי - ילדה צנומה ושקטה בת שבע. הבחנתי במבטיה העוקבים אחריי
בכל פעם ששיחקתי ברחוב או כשעברתי ליד חצר ביתה. היא דיברה
בשפת מכשפות מוזרה שהבריחה אותי הביתה כשדפיקות הלב מאיצות בי.

פעם אחת היא הצליחה. שיחקתי לבדי יושבת על העפר והאבנים של
הרחוב, קרוב לפתח הבית. היא חסמה את  דרך המילוט לכניסת הבית
והגישה לי סיר לילה. הבנתי. פיפי היא אמרה. היא הובילה אותי,
כבולה בחבלי-פחד משתקים, לפחון שהיה ממוקם בחצר הבית וריח שתן
עלה ממנו. אילמת מאימה נדחפתי פנימה כשסיר הלילה בחיקי. דלת
הפחון הרעועה נסגרה בחריקה. סגרתי את הדלת בוו עקום, שהיה תלוי
שם, כדי שאהיה בטוחה, והצצתי החוצה דרך הרווח הצר שבין הדלת
לקיר הפחון. היא עמדה שם מצפה שהסיר יתמלא. כשראתה שהדברים
אינם זורמים, פנתה לענייניה עד שארצה להתפנות.
לאחר מספר דקות אימה ראיתי שהשטח פנוי. המרדנות הפשירה את
קפאון איבריי ואת שיתוק רצוני. הרמתי את וו הסגירה, פתחתי חרש,
באיטיות ובחשדנות את דלת הפחון העקומה והחורקת, ופתחתי בריצה
הביתה.
ידעתי שעיניה מחפשות אותי בכל פעם שירדתי לרחוב.
עד שעברנו לבקעה, שם פג הכישוף.

דברים שכדאי לדעת:
- שתן של תינוקות ושל ילדים מצויין לריפוי. דבר ידוע ברפואה
העממית. תרופה זולה ללא מרשם.
- חינה זהו חומר אדום לשימוש בשיער והוא מחזק אותו וגם נותן לו
צבע (טוב לנשים ששערן הלבין). בריא לא רק למכשפות.