רגע אחד חיוך שטני וברגע אחרי דמעה של תמימות. קורעת את האיזון
היחיד המאפשר לי להתקיים ברגעים של משבר זהות. "עצמי את עינייך
בגיהנום וכשתפקחי אותן תשובי לשערי גן עדן. אך רק אם תשימי את
חייך בכף ידו של הערפל לא עוד תביטי אל תוכך ותראי את כפות
המאזניים זו מעל זו, אלא בקו ישר." האיזון שנתון רק בדרך אחת,
השאלה היא מה את מעדיפה, כך או אחרת? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.