הגשם עוד ממשיך לשטוף,
ושוב חודר הקור.
הקור שכבר היה שם,
הקור שעוד יחזור.

בדידות שמימית, וערפל.
אפור בחוץ, הלב אפל.

חלקיק תקווה שעוד הייתה בי,
נשמטת מעברי.
את החלל הריק ממלא לו,
הקור שבליבי.

הכאב מתמזג עם השקט,
ביחד יוצרים אפלה.
עוד אפלה שלווה, מנחמת
עוד כאב הזוי של תקווה.

התת-מודע זועק אליי,
אני לא מקשיבה.
מבט קפוא נשלח למעלה,
מחפשת נחמה.

קור בחוץ, וכפור בלב
והשתיקה נמשכת.
מתוכי זועק כאב,
שלא רוצה ללכת.

נלחמת בבדידות,
עד אפיסת כוחות.
בתוכי הריקנות,
ממלאת לה עוד פינות.

נפשי מודעת למצב,
לא מסוגלת לקבל.
היא עוד זועקת בשתיקה,
לא להטריד הערפל.

הלב צועק, רוצה אליו
אבל אזלו הסיכויים.
הוא עוד נלחם, לא מוותר
רוצה למצוא שמחת חיים.

הגשם עוד ממשיך לשטוף,
ושוב חודר הקור.
הקור שכבר היה שם,
הקור שעוד יחזור.

בדידות שמימית, וערפל.
אפור בחוץ, הלב אפל.

חלקיק תקווה שעוד הייתה בי,
נשמטת מעברי.
את החלל הריק ממלא לו,
הקור שבליבי.

הכאב מתמזג עם השקט,
ביחד יוצרים אפלה.
עוד אפלה שלווה,מנחמת
עוד כאב הזוי של תקווה.

התת-מודע זועק אליי,
אני לא מקשיבה.
מבט קפוא נשלח למעלה,
מחפשת נחמה.

קור בחוץ, וכפור בלב
והשתיקה נמשכת.
מתוכי זועק כאב,
שלא רוצה ללכת.

נלחמת בבדידות,
עד אפיסת כוחות.
בתוכי הריקנות,
ממלאת לה עוד פינות.

נפשי מודעת למצב,
לא מסוגלת לקבל.
היא עוד זועקת בשתיקה,
לא להטריד הערפל.

הלב צועק, רוצה אליו
אבל אזלו הסיכויים.
הוא עוד נלחם,לא מוותר
רוצה למצוא שמחת חיים.

הגשם עוד ממשיך לשטוף,
ושוב חודר הקור.
הקור שכבר היה שם,
הקור שעוד יחזור.