זהו מעשה ב"אהבה" שחיה שנים רבות לבדה.
ביום חורפי אחד פגשה אותה "אהבה" ב"ייסורים" ומיד האהבה פרחה
בין שניהם.
לאחר תקופה ארוכה שבה הם היו ביחד, הם החליטו להתחתן.
לאחר שתי שנות נישואין נולדו להם תאומות:  "שמחה" ו"אושר".
עברו להן כמה שנים נוספות ונולד להם בן: "כאב".
כעבור תקופה קצרה בלי סיבה, בלי התראה מוקדמת "אהבה"
ו"ייסורים" רבו ונפרדו.
"אהבה" לא החזיקה ואחרי זמן קצר מתה מייסורים.
"שמחה" ו"אושר" לא איחרו ללכת בעקבות "אהבה" ומתו שניהם זמן
קצר אחת אחרי השניה מכאב.
עכשיו נותרו רק "ייסורים" ו"כאב".
"ייסורים" שאיבד את אישתו ושתי בנותיו לא החזיק ומת מכאב.
"כאב" נותר לבדו, אבל "כאב" הוא חזק והוא שרד שנים רבות, גדל
והתבגר ולאחר שנים רבות לבדו, מת מזיקנה.
עכשיו נשאר "כלום". חבל ש"אהבה" לא התחתנה עם "כלום" ולא עם
"ייסורים" אולי אז זה היה מסתיים אחרת.
אבל מה לעשות ש"אהבה" עיוורת.