|
בא לי לבכות
אבל אני לא מסוגלת
הגרון חנוק
הדמעות עצורות
איזו הרגשה נוראית
איזו כבדות.
אני לא בטוחה שאני בכלל מסוגלת להסביר,
לא מצליחה לשים את האצבע על משהו ספציפי,
זו תחושה בלי נשלטת, של עצב, של חנק.
אחרי זמן מה רוצים להתבודד
נכנסים למיטה
מתחת לשמיכה
המחשבות מתחילות לרוץ
ואז הכל פתאום מתפרץ
פורקים את כל מה שיש
הולכים לישון עם עיניים אדומות ונפוחות
וקמים ליום חדש.
|
|
|
היה לי דוד -
ניצול שואה -
שהצליח לצאת
ממלחמת יום
כיפור, אנטבה
ושל"ג בלי פגע,
הגיע לבוסטון,
נחטף עם כולם
אבל צנח מהמטוס
בול על בניין
מספר 7.
ברגע שהוא
התעורר, חשך
עליו עולמו.
פראייר.
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.