ראשית כל, חשוב שאציין מראש כי אינני ממאמיניו הגדולים של
אלוהים.
לצד סיפורים שבאמת התחברתי למסר שעומד מאחוריהם, ישנם סיפורים
במקרא שתמיד פקפקתי במסר המועבר דרכם. אני רואה בתנ"ך סיפור
חביב, בעל עלילה ארוכה ומפותחת, אך מאוד עיקבית וחוזרת על
עצמה. וכמו בכל סיפור, לחלק מהדברים מסוגל הקורא התורן להתחבר
או לא להתחבר, על פי תחושותיו האישיות.
אחד הדברים שמאז ומתמיד הציקו לי בתנ"ך היא העובדה שכתב אותו
בנאדם, ואני רואה בתנ"ך כמחשבה מעמיקה של הכותב האנושי לגבי
יישות אלוהית עליונה מעלינו, ואולי לא משהו שהכותב הראשוני
(ולא הכותבים שנוספו לאחר מכן והוסיפו כיתוב משלהם) בהכרח
התכוון עם תחילת כתיבת הסיפור.
מדובר בסיפורים ואגדות שעברו מפה לאוזן כמו "טלפון שבור"
והגיעו אלינו מפוברקות וממוצאות עם קמצוץ עובדות הסטוריות
ודברים הדורשים המון מחשבה.
מאוד מציקה לי הגישה בה מוצג האל בסיפור.
מצד אחד, כתוב במפורש ומודגש בסיפור עצמו פעמים רבות על
עליונותו המוחלטת של האל מעלינו, על שלמותו המופתית. מאידך,
האל מוצג בסיפור, כאחד שמבחינתי הוא לא יותר מגוף קטנוני
וקנאי. האין אלו התכונות הכי זוועתיות בהן ניחנו, אנו, בני
האדם? האל נותן חשיבות מרובה לאמונה בו, לסגידה אליו, למחויבות
העם לפני אלפי שנים אשר התחייב לו ולסגידה לאלוהים אחרים. ומה
בכך אם לא קנאות דתית נטו? אני יודע שאם אני הייתי אחראי על
היצורים אותם בראתי, לא הייתי מבקש מהם שיסגדו לי, זה היה משני
מבחינתי, אלא הייתי מבקש שינהגו בשלום איש לרעהו. לעומת זאת,
האל נוהג להעניש את העם פעם אחר פעם על חוסר אמונתו לאלוהיו
האמיתיים במוות, במלחמה עם עמים אחרים וברעב.
פליאה וכעס רב יש במוחו של אל זה, אותו אל שמתיימר לדעת הכל
ושרושם הכל בספר ויודע על שיעלה בגורלנו בעתיד עוד אלפי שנה
מכאן, כלפי אנשים שאינם מאמינים בו - איך הוא לא ידע שכך יהיה
הדבר עוד כשיצר אותנו מצלמו? אם ידע כך, אז למה הוא מעניש?
ולמה הוא מצפה לכבוד מן הצד השני? הרצחת וגם ירשת? אם הוא יצר
אותנו מתוך ידיעה כי יצטרך להעניש אותנו בהמשך, אז השאלה
הנשאלת היא כזו: האם האשמה לא צריכה ליפול עליו, במקום עלינו?
מכאן האל נשמע כגוף מטורלל ומשועמם למדי - לפני בערך 5000 שנה
קרה והחלטת ליצור חיים על כדור הארץ כי שיעמם לך - וכל זה
בשביל מה? בשביל להתנכל בהמשך? בשביל היכולת להפעיל את כוחך על
מישהו נחות ממך? מבחינתי - לא יותר מבריון עלוב.
ואם האל, בו מאמינות שלוש מן הדתות המרכזיות בעולם, הוא כזה
בריון, קטנוני וקנאי, מדוע אנו מתפלאים שהעולם שלנו נראה כמו
שהוא נראה? אם מבחינתנו היישות הנאורה והמושלמת היא בעלת
מגרעות, סביר להניח שנאמצן, ואפילו נמצא דרך לתרץ אותן פעם אחר
פעם.
לפיכך, מדוע הפליאה על הדרך הנוראית בה עולמנו מתנהל? |
