ארבל הכרמלי / נווה |
בהר של אבן היה לי מעון
בו התגוררתי בתחושת צמאון
אף כי סביבי גן רווה-
קמתי וחיפשתי לי נווה.
לא פרדס אני צריך;
די לי בעץ פרי - מתוק יחיד ויחידי
שנתן לי מפריו בנעימת ציפור
ואני - מודה ואשתוק.
24/05/06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|