ארבל הכרמלי / נווה |
בהר של אבן היה לי מעון בו התגוררתי בתחושת צמאון אף כי סביבי גן רווה- קמתי וחיפשתי לי נווה. לא פרדס אני צריך; די לי בעץ פרי - מתוק יחיד ויחידי שנתן לי מפריו בנעימת ציפור ואני - מודה ואשתוק. 24/05/06 |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|