|
כשאת יוצאת לעבודה - את בפרצוף כה נפלא
שאת מגיעה איתו למיטה - לפתע עוטה גלימה
בארוחת הצהריים - נופלים המאזניים
ואת עוטה מסך של דיכאון.
לאם ולילדים - כה רחרוחי ותמים
לסבא ולאב - משו מתועב
ולסבתא היקרה - חיוך של "תוציאי שטר יא ----".
כל יום פורים
כל יום פורים
חג גדול לכן נשים
מסכות, כמה שקרים
גברים והילולים.
בארוחה יוקרתית - את פשוט מלכותית
ובשעה לאהוב - את עוטה את ה"טוב טוב.. "
שהילדה קוראת: "עזרה" - את לפתע מסכנה
ושולחת את הגבר - לראות שהכל בסדר.
בשעה שעם הבוס - בא לך לשבור עליו כוס
ובמקום את אהובה - שקטה וחביבה.
ביום הלוויה - עצב, אי שמחה
למחרת - פרצוף של רחלנית זקנה.
כל יום פורים
כל יום פורים
חג גדול לכן נשים
מסכות, כמה שקרים
כל שעה משנות פנים. |
|
|
העולם שלי מסתכם
כרגע במגדל
הקוביות שבנה
גדי ובחנה, שלא
יושבת ליד שרה,
אז ליד מי
לעזאזל היא כן
יושבת?!?!
ומיצדי שתעמוד
בכלל!!!
תלמידת קורס
פסיכומטרי, מועד
אפריל 2005 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.