חיים נוי / עם כולם |
היא נגעה בי, את שערי היא פיזרה,
חידודים, חידודים עורי עשתה.
כל גופי קיררה עד ארעד,
דחפה, דחפה עד אמעד.
חיממה בנועם לוהט,
כל חיי עמה מפלרטט.
גם ואבקש לא תפסיק,
לעולם הן לה לא מספיק.
שוב ושוב אל מתחת לבגדי תחדור,
בין אם חום היא תביא או שקור.
עם כולכם היא יוצאת לשוח
ושמה:
הן תדעו
זו הרוח!
18.2.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|