כזרע נטמנתי ברחמה של אמא;
עירום ונפחד,
שוחה בים של רגבים אוהבים.
בהזינה אותי דחפה האם הגדולה מעלה אל השמיים,
אל השמש.
אל הקור של החוץ.
שורשים שהכיתי מאדירים אחיזתי,
ענפים שמשתרכים מחזקים את הבריאה.
עורי הירוק,
שצר זה מכבר מלהכיל את גופי הגדל,
הפך לקליפה חומה ועבה שמגינה עלי מפני מזיקים.
עלי הירוקים כאצבעות המדגדגות את ענני הגשם
החולפים מעל לבדי.
טיפות רכות ועבות יורדות במורד ידי,
מדגדגות את העור בעודן זורמות אל הקרקע הצמאה שלרגלי.
הנה פירותי, צומחים להם, עסיסיים ויפים.
אותם לך אני מציע.
בוא, כל חי,
טעם את הטבע שבהווייתי.
בוא, כל חי,
טעם את מה שאמא אדמה מעניקה לך במתנה.