אני יושבת בכיתה קטנה ומצחינה,
"מקשיבה" למורה שמדרת על משהו ציפורים שמנקרות בתוך המוח או
משהו כזה,
אבל במוח שלי- רק אתה.
אני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב אליך.....
בחיים לא חיכיתי לצלצול להפסקה כמו עכשיו...
אבל עכשיו יש לי סיבה מיוחדת- כדי לראות אותך...
והנה הגיעה ההפסקה, ויצאתי מהכיתה והתחלתי לחפש אותך, אך לא
מצאתי, כ"כ מאוכזבת הסתובבתי לחזור לכיתה כשלפתע ראיתי אותך
מולי יוצא מכיתתי.
אמרת לי "היי, מה המצב?" ואני כמו איזה ילדה מפגרת שלא יודעת
מהחיים שלה פשוט הסתובבתי ורצתי לאיזה חדר קטן כזה...
ישבתי בתוך החדר הזה שגודלו מטר על מטר, יושבת וחושבת, עד כמה
אני מפגרת שחיכיתי להפסקה כדי לראות אותך, ולא רק שראיתי אותך
גם דיברת איתי, ואני לא עניתי ופשוט הלכתי משם.....
ממש כמו מפגרת.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.