אני כואבת אותו
ואני כל כך מתוסכלת...

אני כועסת עליו
מתמרמרת שהחליף אותי במחשבותיו.

זעם גדול משתלט עליי
"את כולך אור ואהבה" היה אומר לאוזני

אין לי איך להדחיק את הכעס את הזעם הזה שמעיק עלי ואני גם לא
רוצה.
כל כך כועסת כל כך מתוסכלת
אני לא מבינה מה הבעיה. מה הבעיה איתך?
"זאת המותק מותק שלי" הוא אמר
כך הוא היה מציג אותי לפני כולם. קסם
אבל הקסם נעלם. דעך ביחד עם הזיכרון שלך.
אני מאבדת אותך.
נשמט לי מהידים...
אתה אדם חופשי אני אומרת לו, אבל זה קשה להרפות
וזה מרגיש קצת כמו דקירות קטנות ודקיקות.
זה כואב כואב מאוד. ממש צביטה...
אך בסוף אני מרפה. תשושה מלנסות למלא אותך.
אני מרפה - אור ואהבה לך אהובי.
אתה אדם חופשי