אם הקירות שלי יכלו לדבר עכשיו, הם היו מספרים הכל.
אתם לא מכירים אותי, אתם מכירים רק מין דמות מזוייפת, הדמות
שאני מציגה לכם.
אתם לא מכירים אותי בכלל, אתם מכירים רק את מה שאתם רוצים
לראות, או שאולי אפילו לא את זה.
אתם לא יודעים מה אני אוהבת לעשות, ומה אני אוהבת לשמוע, ועם
מי אני אוהבת להיות, ומה משמח אותי, ומה פוגע בי, ומה מרגש
אותי.
ואם הקירות שלי יכלו לדבר עכשיו, הם היו מספרים לכם כל כך הרבה
דברים שאתם לא יודעים, ושאולי עדיף שלא תדעו, כדי שלא תהרס לכם
הדמות הזאת שבניתם, הדמות הזאת שאתם חושבים שהיא אני.
אם הקירות שלי יכלו לדבר עכשיו, הייתם מבינים מי אני סופסוף,
ולא הייתם מונעים ממני דברים שאני רוצה לעשות, רק בגלל שאתם
חושבים שזה לא מתאים לי ולאופי שלי, אתם לא מכירים את האופי
שלי בכלל, הוא כל כך שונה ממה שאני מציגה לכם, הוא כל כך לא
מה שאני מציגה לכם.
אם הקירות שלי יכלו לדבר עכשיו, הם היו מספרים הכל.
הם אולי היחידים בעולם שיודעים הכל, את כל מה שקורה כשאני
נועלת את הדלת ומתנתקת מכם.
זה לא שאני מתלוננת, זה לא שאני שונאת אתכם על זה שאתם לא
מכירים אותי, בכלל לא, כי אולי זאת רק אני, אני לא חושבת שאני
מסוגלת לשבת ולספר לכם כל מה שעובר עליי ומה שאני מרגישה,
כנראה שאני לא בנאדם כזה.
אני בנאדם די פתוח, כן, אבל אני לא חושבת שאני מוכנה להיות
פתוחה גם אתכם, אתכם אני די סגורה, ואני יכולה להיות בטוחה
כשאני אומרת לכם שאתם לא מכירים אפילו חצי ממה שאני.
אם הקירות שלי יכלו לדבר עכשיו, הם היו מספרים הכל.
הם היו מספרים לכם על כל הבחורים שאני מביאה הביתה, ואולי גם
הבחורות, הם היו מספרים על כל השיחות שלי באינטרנט, והשיחות
בטלפון, הם היו מספרים על כל מה שקורה איתי וכל מה שאני מרגישה
וכל מה שאני חושבת, כי אני מדברת לעצמי, ואל הקירות שלי, איתם
אני מרגישה הכי בטוחה, הכי פתוחה, לא מסתירה מהם שום דבר, ולא
אכפת לי שהם ידעו.
בגלל זה אין לי שומדבר על הקירות, לא פוסטרים ולא תמונות, כדי
שהקירות יוכלו לשמוע הכל, בלי הפרעות.