שרי אשפיז / רוח |
ואני, אענה בחיוך.
וקולות גאווה שבי
ישקטו אל עוצמת הגיחוך.
ירח קורץ בשקט
לבן ואורו מלטף.
לעורך הבוהק נושקת
ואתה, נשמתי קוטף.
חמקתי מבין שפתייך
תירוץ מחוכם של ממש.
ריקות מתוכן מילותיך
הגלים מתנפצים מחדש.
דמעות מזכוכית נבלעות ובינתיים
אסגור עוד כפתור ואנעל נעליים.
אחזור אל הרוח הקרה של אתמול
מכאן שוב, חשופה, אשתדל לא ליפול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|