הלכת בשבילים ההם יותר מדי שנים
פגשת אנשים כמו הם לגמרי מסכנים.
יכול להיות עוד לא מצאת אבל הגיע זמן
זה לא כמו לחזור אחורה, תסתובב קצת, יש לאן.
פזמון:
כבר לא אביר ולא צעיר
נודד בנעליו.
יושב בשמש נח כמו אמש
משקיט את מכאוביו.
הכרת אותה, ורצון לעצור
נשברת אתה, לא רואה עוד את האור.
הלכה, אז מה? תתעורר, זה בסדר
בשמלה אדומה, היא שברה את הנדר.
פזמון:
כבר לא אביר ולא צעיר
נודד בנעליו.
יושב בשמש נח כמו אמש
משקיט את מכאוביו.
לא אחדל מללכת, לעד אחפש
חיוכים של שלכת, עוד בצד, לא תופס.
אבודה לי ולמה, לעולם אגלה
תזכרי, שם למעלה, רכובה על טלה. |
