הילדה צריכה אימא, רק לעצמה היא מודה
הילדה צריכה אימא, אבל היא מלאה בשנאה
נדמה כי נולדה לתוך המשפחה הזאת בטעות,
כבר לא מסוגלת לבכות, יבשו לה כל הדמעות
מוקפת אנשים אבל בפנים היא בודדה,
רועדת מכאב, ומפחד ואשמה
מתמודדת עם ההתבגרות לבדה,
נערה בת 17 שנשארת ילדה

הילדה רוצה להיות מאושרת כמו כל הנסיכות באגדות,
שימו לב, שם כל האימהות מתות

אימא בוכה, רוצה את בתה,
אבל הבת מרוחקת, רוצה אימא אחרת
לא נחה, לא נרדמת, רק מתפתלת מכאבים      
בלילה כשיוצאים כל הרוחות והשדים
מתמודדת עם החיים לבדה, נערה בת 17 שנשארת ילדה

ילדה שרוצה להיות מאושרת כמו הנסיכות באגדות,
שימו לב, שם כל האימהות מתות

מאחורי המסכה של הציניות והצחוק,
מסתתרת ילדה אבודה שצריכה אהבה
מסתירה את המצוקה, בולמת בכוח את הדמעות,
מחפשת עזרה, ידיים מחבקות
מחפשת קול מנחם שבא מאהבה,
"ילדה שלי, אני כאן שומרת, מגנה ומחבקת"
העיניים שורפות, הידיים רועדות,
הילדה מדממת, מנסה לברוח מהמחשבות

עוצמת עיניים ובסוף הולכת לישון,
בין נדודי השינה היא חולמת חלום
על שתיים מחובקות, אישה עדינה,
שבתוך שתי ידיה על ילדתה מגנה
הילדה צריכה אימא, ורק בפני עצמה מודה
מתמודדת עם כל הכאב לבדה,
נערה בת 17 שכנראה תמיד תישאר ילדה עצובה