בתוך מחילות אשמה
אני נשאב אל המקום
שבו דופק השיר הולם
ביופי עוצר נשימה
עינחלום חולשת כל מתכנסת.
הלילה זורם בצינורות של שכחה
חשכת לא נודע נפרשת.
עכשיו אני בסוד הדברים
מעבר למילים הנעתקות
נותר רק רעש שחוראלים
של מעבה הקיום.
זו שעתם של פחדים אפילים
לחלחל - חידתיים, תתקרקעיים
עם קיצה של העונה.
אי שם בפנים ישנם חיים אחרים
לא נודעים,
טרופי שינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.