06.05.06
אני יושב בכיתה וראשי סחרחר
כדאי לי לקום לפני שיהיה מאוחר
אבל אני ממשיך לשבת
וחושב רק על מה את חושבת
התקשרתי אלייך אצלך הכל כרגיל
לא יודע מה את עושה לי שוב תרגיל
נמאס לי ממך ומהיחס המגעיל
מרגיש כמו מכונה שאין לה מפעיל
חודש, חודשיים, שלוש, חמישה
לא מדברת איתי ואותי מתישה
נמאס לי ממך נמאס מהכל
מרגיש כמו משהו שחזר מהשאול
ואת עם הקול החלש והסקסי
מחרמנת אותי מרגיש שאת אקסית
כן אני באקסטזה מסוחרר והוזה
שוכב לי בפלאזה לא מבין איך עשית לי את זה
צריך להמשיך הלאה צריך מישהי אחרת
אבל לא רואה את האופק התגובה שלי מאחרת
אני חסום יש חומה מולי
אני לא שלך ואת לא שלי
יושבת לך שם לא חושבת עלי
אז למה אני ממשיך לחשוב אלייך why?
לא יכול אותך לשכוח את לא יוצאת לי מהמוח
אני שוב מנסה לברוח אבל מותש כבר אין לי כוח
יש לי אלייך חולשה ואת על זה אותי מענישה
זוכר את החיבוק שלך לא חשבתי שאאבד אותך
עבר לא הרבה רק כמה ימים ונפרדת ממני זרקת לקרשים
קרשים מלאים במסמרים שממשיכים לפצוע אותי מבפנים
סכין תקועה לי בלב וזה לא מפסיק זה כואב
אני לא יכול אותך לתעב מה לעשות שאותך אוהב
אבל אלו החיים עליות וירידות
אבל את רק יורדת ולא מביאה לעלות
אז למה לא יכול אותך לשכוח
את לא מפסיקה לא מביאה ללבי מנוח
צריך את כל הרגשות למרוח אבל מה לעשות שנמאס לי לטרוח
יש לי חולשה לגמדות עם שיער שחור ארוך
את לא שמנה אבל לא בדיוק שרוך
השמלה השחורה והאיפור הכהה
אני מחסיר פעימה אני משתהה
לא רוצה לראות אותך רוצה עם זה לגמור
הכל מבחינתך נגמר אני נופל לבור
אני תמיד יוזם אני מתמיד עושה טעות
מתקשר אלייך שוב איזה שטות
פשוט משהו חסר לי משהו לא מסתדר
לא יכול להבין למה נפרדנו ושוב מסתחרר
את תשלימי לי את החסר במוח שאוכל אותך לשכוח
ככה שנינו נרגיש בנוח ובחיים אמשיך לשמוח