התעקש הגעגוע בתוכי,
התעקש צערי הפראי,
שחייב אני לראותך!
מוכרח רגע איתך.
היה זה בסתיו זהבהב,
בזהב... שיהיו בך רחמים צאי!
תחת חלונך הסתובבתי,
ובך מבטים של אבן!
ומצער ככלב נבחתי
מאחר והתעקש צערי,
בי התעקש געגוע פראי,
שחייב אותך לראות...
יהי מה בכל זאת.
היה צורך כנראה להתראות,
לספק את דרישת החוצפה,
להיכנס אלייך - לבקש!
מה? על בירכי להתחנן,
בושה הכי מפחידה לשאת!
זה שרוצה?
על מנת לקבל את הבזקי גצייך מגרונך?
נערה!
כדי שאיילל כחיה?
שיהיו בך רחמים!
בך דם דגים קפוא עם רצון!
לך את צערי מסתיר הוילון!
רטוב.. ערפל... דשדוש בבוץ!
התעקשו געגועי שלי,
התעקשו געגועי שבי!
עד חוליי...
25.3.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.