ארז נמרוד כהן / האמת |
קטונתי וקטנו מילותיי
לתאר את אשר על ליבי
אשר נגעת בו כל כך
אני וליבי ציפינו לך
את הקרטיב הקפוא ביום החם ביותר בשנה
את טיפת הגשם הראשונה
את הנחליאלי המקפץ על עדן חלוני
את הכל
ויותר מזה.
את ליבי השבת מן העיר האפורה
והערת אותו בנצוץ חדש
והאור שב אל פני
והחיוך גם הוא חזר
עבר חודש שלעולם לא אשכח
התחלת האינסוף ודעי לך
ליבי מעולם עוד לא שמח כל כך
עד שהבנתי עד כמה אני אוהב אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|