חיים נוי / לרוב בתום הזוגיות |
הלא תרנין עגתי לבבך?
דיבוביי במאום לא יואילו?
כי אביט נכוחה בלכתך -
עור נחש מעלייך לא ישילו?
צאי הבית ובל תברכי!
טלי כל שאבתה נפשך,
העבדות שהייתה שכרי -
תיהפך לשעבוד עבורך!
ניחוחה של הפדות בפריחותיי,
בנועם אותי עוטפת:
כאשר כזוחל, על גחון מול עיניי,
דמותך מול פניי חולפת.
3.4.06
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|