והערבים ירצפו,והסינים יטייחו,והרומנים יצבעו
ויקום עוד בניין,
במדינת היהודים לאן.
אם תרצו אין זו אגדה,זה מזכיר לי בדיחה
על איש עם זקן עומד על גשר ישן...
הזמן האבוד צלוב על עמוד,
בבית הכנסת אוספים עוד מניין,לתפארת
מדינת היהודים לאן.
כל גיבורי המולדת,אנשי התרבות,
מועדון הפלמ"ח העט והאקדח,
יצאו לגמלאות עם התמעטות הדורות.
והתפזרו לכאן ולשם
במדינת היהודים לאן.
אם תגע באבן הקרה,היא תעביר בך צמרמורת,
היא תגרד בסף ההכרה.
ופתק קטן יפול על ראשך,תפתח ותקרא שאלה במקום משאלה
על הנייר הפשוט,כתב של ילד קטן:
"מדינת היהודים לאן?"