שדה פרחוני שפרפרים לבנים עפים מעליו כל היום. זה המקום הכי
קסום שראיתי בחיים שלי. חבל שהוא לא קיים.


הכרנו בפאב בדרום ת"א. הוא היה גדול ממני ב9 שנים ו... היה לנו
טוב ביחד. אחרי שנה וחצי שהיינו מאוהבים נואשות אחד בשני,
ואחרי שאני יצאתי מהצבא, עברנו לגור ביחד. שם עשיתי את טעותי
הראשונה.

אחרי פחות מחודש של יום יום ביחד, רבנו את הריב הראשון שלנו.
אני ישנתי אצל ההורים, הוא ישן אצל חבר, ובאותו ערב פרצו לנו
לדירה.
שם השלמנו בפעם ראשונה.
הלכנו לחנויות יד שניה לחפש לנו ריהוט חדש, אולי תנור. אחר כך
הלכנו לשוק למצוא כמה דברים יפים לבית, כי כשחזרנו אליו מצאנו
רק את השטיח המכוער שקיבלנו במתנה מאבא שלי. חבל שאותו הם לא
גנבו.

כבר שנתיים נפלאות ביחד. הוא לקח אותי לסיני והיה מהמם.
בסיני, הוא... הוא הציע לי נישואים. רומנטי ומקסים אבל, מאמי
אני רק בת 21 ואתה כבר בן 30.
לא הסכמתי להצעה למרות שהיתה מפתה ודרכינו נפרדו לשבועיים
ימים.

אחרי קצת פחות משנה התחתנו. היתה לנו חתונה מקסימה ומצומצמת עם
המון פרפרים שעליהם אני חולמת כל חיי.
אבל אז, הגיעה המכה הבאה. הבחור, הגבר, כבר עוד מעט בן 31 והוא
רוצה ילדים. "לזה אני לא מוכנה בשום פנים ואופן!" משפט שהוביל
לסטירה, שהובילה לדחיפה, שהובילה למכות שנגמרו בבית חולים.

ועכשיו אני פה. אחרי 3 שנים מקסימות וזוועתיות, עם המון עליות
וירידות, חזרתי למוטב. חזרתי לחיים. חזרתי למציאות.
אני יושבת עכשיו מול המחשב בדירה החדשה שלי, הקטנה והנקייה,
שבה מושב האסלה תמיד מונח במקומו, הארונות תמיד סגורים, והחדר
שלי לא נראה כאילו עבר עליו טרקטור.
נחמד ועצוב. קשה, כואב.

ועכשיו אני שם. 8 חודשים אחרי. נפגשים שוב, מעבירים חוויות
וחולקים לשונות, כמו פעם. בשמונת החודשים האלו כבר מצאתי לי
עבודה חדשה, חתולי חדש, בחורה חדשה...
אבל אף פעם לא נורא לצרף עוד אדם למיטה.

3 אנשים במיטה אחת, לא כל כך גדולה...
"אנחנו לא יכולים לחיות שלושתנו בדירה אחת!" צרחתי להם באחד
הבקרים. הוא היה מבסוט. לגור ולשכב כמעט כל לילה עם שתי בחורות
יפות, מה רע? היא היתה מבסוטה. כמה שיותר, יותר טוב.
אני סבלתי. אהבתי אותו. אהבתי אותה. הוא הטריף אותי והיא
הטריפה אותי. הוא שיגע אותי בגלל שהוא גבר והיא שיגעה אותי
בגלל שהיא אישה. הייתי משתגעת משניהם ביחד!
לפעמים להתעורר באמצע הלילה שלפני יום עבודה מצרחות וגניחות של
סקס שמתקיים שני ס"מ על ידי, על אותה המיטה.
לפעמים לרצות להיות רק איתה לבד, אבל זה בלתי אפשרי כשהוא יושב
בסלון עם החברים שלו.
השיא היה, כשחזרתי הביתה וגיליתי עוד בחורה בדירה שלי.
"עד כאן!"
הם לא הקשיבו לי וגררו אותי איתם למיטה. אם להיות כנה, זאת
היתה החוויה הכי גדולה של חיי. מיטה קטנה, 3 בנות ובן אחד.
אחרי שבועיים הבחורה כבר עברה אלינו סופית.
"אז... שנפתח קומונה?"
שני הסתומים שגידלתי ורוממתי וחלקתי איתם את חיי, הגיעו למסקנה
שהם אוהבים את החיים האלה. אחרי 3 חודשים כבר היתה להם דירת
סטודיו משלהם, בה גרנו אני, הוא, אהובתי, הבחורה החדשה, ועוד 2
גברים חדשים שהצטרפו אליו בזמן זה.

עברו השנים, ואחרי 9 חודשים הצטרף אלינו עוד בחור חדש. הגבר
החדש והבחורה החדשה הסתלקו משם לחיות חיים נורמלים, שם יוכלו
לגדל את תינוקם.
הגבר השני ואהובתי התחתנו והחליטו גם הם לעזוב את הקומונה
המשגעת שלנו, והיא- אותי...

בדירת סטודיו משגעת עם נוף מדהים נשארנו רק אני והבחור שלי מאז
גיל 19.
עכשיו אני כבר בת 30. הוא כבר בן 39. הוא כבר לא רוצה ילדים.
את הרכבת שלי פיספסתי. הוא התדרדר חזק לסמים וכבר 3 שנים שלא
שמעתי ממנו.

ואני? אני גרה לי לבד עם חתול אחר בדירת סטודיו מרהיבה.
מישהו רוצה להצטרף?...