הקדמה.
אתה מדליק איזה סם, כובש את העולם
נשכב על הרצפה, ומדליק את התקווה

אלוהים כה גדול, נמאס לי מהכל
רוצה כבר לרחף, עם כוכבים אבל עייף

והסיגריות מחייכות, הן נושמות אותך בזול
והכאב כבר לא כואב והראש כבר לא חושב.
אתה מדמיין ציפורים, בכל מיני צבעים
והורג כמה חיות, שלא אילפו אותן לחיות.

והשקט עוד גובר, אתה קם ומדבר
עם עצמך. זה לא אתה, הוא לא שמע,
הוא לא ידע...

אלוהים כה גדול, נמאס לי מהכל
רוצה כבר לרחף, עם כוכבים אבל עייף

והשמש לא ידעה, היא לא שמעה את הקריאה
של הארץ הקדושה, שחיפשה שם אהבה.
בין אריות ונמרים, המלחמה עוד לא כבתה
והלילה כבר ירד והירח מבולבל.

משלוש דתות... שלא סובלות את השנייה
בתוך האמונה... מלאכים שרים...

אלוהים כה גדול, אתה כל יכול
רוצה כבר לרחף, עם כוכבים אבל עייף

ועוד שנייה עברה והתפילה כבר נגמרה
והסטלה כבר עברה, שואל בפעם האחרונה

אלוהים כה גדול, נמאס לי מהכל
רוצה כבר לרחף, עם כוכבים אבל עייף

אתה מדליק איזה סם, כובש את העולם
נשבר על הרצפה, ונרדם בלי תקווה...