אל תדאג זה רק הבוקר, בא להאיר לך על הפגמים,
או להצליף בך את המרחקים שהיו שלך,על הגב או לפנים.
אל תצעק!! תצרח בלחש,שלא תעיר את המתים
הם לא צריכים לדעת שגם בך היו חיים.
לא,זה לא כואב
כשמישהו תולש לך את הרצפה מתחת לרגליים הקרות שלך
או מפיל עלייך את התקרה של חייך
לא,זה לא כואב.
אם תפתח את הדלת, תראה את האדמה רועדת
והחרב המתהפכת רק מחפשת לך איזה עורק בצוואר.
כשהפכת עבד,לגוף שלך הזה המתפורר,
עוד לא אמרת חושך, וכבר אתה עיוור.
לא,זה לא כואב.
כשמישהו תולש לך את עמוד השדרה שהיה שלך
ומשאיר אותך לדמם בתוך שלולית של עצמך
לא,זה לא כואב.
אז אל תזכור לשכוח.
או, אל תשכח לזכור,
שהמקום ממנו באת,
אליו אתה תחזור
  אליו אתה תחזור.