ארבל הכרמלי / רון |
עורג אל הרון
ובשבילו - מבין חומות אחרוג
ואלך אל האור הרומז ומבטיח
שכנפיים לי יצמיח.
עורג אל הרון באופק המכחיל-
שם זיכרוני הבהיר, עמה, התחיל;
משפעת אורה וזוך פנינותיה
נהפך לבי למובחר מיהלומיה.
11/11/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|