|
"האם כשלובשים לבן השחור שבפנים בולט דרכו"
ר.א.
בעומדה בחדרה
מסרקת זהב שערה
מחשבותיה
נישאות על כנפי זכרונותיה
נדדו אל ימי עלומיה
ימים רחוקים
בהם דמות מטושטשת תווים
שרפה תומתה
אל אותו בן עוולה
שהעז לחרוך תוכה
של ברה
אל אותה יד מרושעת
נוגעת
בלובשה שמלת כלולותיה
תהתה
האם מישהו יוכל להבחין דרכה
בנפשה שאוכלה |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.