היו הייתה נמלה קטנה,
שעל כתפה משא כבד נשאה.
הלכה והלכה והלכה והלכה.
יום אחד מאבן חדה נפצעה.
בכתה ובכתה ובכתה ובכתה.
לאחר מכן לכאורה נרפאה
והלכה.
יום אחד הגיעה לסלע הנמלה הקטנה.
הורידה מכתפה הדלה את משאה,
הורידה ופשפשה בו עד שמצאה.
הוציאה הנמלה פטיש משקה
ואחריו הוציאה יתד קהה.
חצבה על הסלע הנמלה הקטנה.
חצבה וחצבה וחצבה וחצבה.
ואז הכניסה הנמלה את היתד הקהה
יחד עם הפטיש הקטן לשקה.
הלכה והלכה.

יום אחד לסלע הגיעה עוד נמלה.
הסתכלה, הסתכלה, הסתכלה, הסתכלה,
ולפתע רטט ליבה של אותה נמלה.

אז ידעה הנמלה הקטנה:
היא הגשימה את יעודה.