טופז צפריר / פרורי אשפתות |
מתענות, מתייסרות ובזק טעמים,
אין שום כאב.
אשמה זורמת ברחובות
פרורי אשפתות מושלכים לרגליה,
העני בסמטה יסטה מפניה,
לא אבן כדם ולא מטבע אושרו,
תשכח מאדם,
כוונות כלאו את ליבו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|