לא אתרחק ולא אסיט ראשי.
אביט בה ישר, אחוש שנאתי.
אהבה היא כוח ושנאה עוד יותר.
השונה הוא המניע, מה שמסתתר.
את החבוי איש לא יגלה,
אחרת סופו יהיה כשוטה.
אמשיך לנקום במסע הצלב,
גם כשלבי יתייסר ויכאב.

בידיי מצוי הכוח ליצור ולכתוב,
בידי מצוי הכוח לגבות את החוב.
נפשי אכולה, זרועה ופצועה.
אוכיח לה את מי לא רצתה.
רוצה לגרום לה רק רעה.
רוצה לגרום לה לחוש עוגמה.
רוצה לגרום לה לחוש מילותיי.
רוצה לגרום לה להבין סבלותיי.

החיים הם שיר, מי יצחק, מי יבכה.
החיים הם שיר ואני בהווה.
אני הוא הבוכה, אני הוא המפסיד.
לכן לבי, תפקידו כלפיד.
מאיר דרכי אך גם שורף,
את רגשותי מכלה והודף.
רגשות שנאה אכולים מכעס ומזעם.
רגשות אותם כבר חשתי פעם.
חשבתי הם עברו,
אך רק שינו צורתם.
הם נגועים בחום, נגועים בהאהבה.
אהבה כזו שאיש לא ידע.

רוצה למות, רוצה להפגע,
העיקר שעליי במחשבות תשקע.