שוב התחלת בהבאסה... כמה קילוגרמים נוספים... משלה עצמך...
שוב התחלת בחוסר מעש...
בחיוך נסוג אט אט... עד לקו שפתיים חמצמץ
שוב התחלת בהזנחה מורלית לגופך

רעבה... כל כך רעבה
עוד שומן נבלע... אין השובע בך נוגע...
משביעה עצמך לדעת, לדעת שובע בסביאה... ואין בא

מעשנת בשרשרת ... מאפרת זפת אל גופך
צחנת עשן העוטף נפשך
קמט בא ... יובש בפנייך... עוד סיגריה מציתה
מנר שעווה המשתלשל מהתקרה

אין האור דולק ... אפלולית שורה במפתן דלתך
בהמתנה שצוהר יפתח
הכל נדם...
שקט...
כורה לך קבר


תפסיקי להלחם כבר ילדה!
תני לחושך האהוב לפרוץ חומות...
לחלחל בנימייך הדקיקים...
לעטוף אותך באהבה נטולת רגש
כי רק לכך נועדת
לאפלה

עכשיו לכי והכיני קיברך למשכב
הגיע הזמן... עכשיו!

26/10/01