יש נקודה בחיים שהכל מצטבר ביחד על הלב.
כבר אי אפשר לנשום אותו דבר, אי אפשר לחשוב
זה חונק אותך מבפנים, וכואב לך אפילו לחייך.
כבר אי אפשר לצחוק עם החבר'ה, כבר אי אפשר שוב להיות עם מצב
רוח.
הכל ביחד יושב על הלב, עוד ועוד ועוד
וזה מכאיב, וזה כואב, ואין לאן לברוח.
ומנסים להתנהג אותו דבר ומנסים להעלים את זה,
אבל זה חונק אותך, וזה מכאיב לך
ופשוט אי אפשר.
אי אפשר לצחוק, אי אפשר לחייך,
אי אםשר להיות עם החבר'ה ולהיות מאושר.
הכל הצגות- מתחבאים מאחורי מסכות
וזה כואב, ואי אפשר יותר
אי אפשר להיות שוב כמו תמיד,
אי אפשר לחיות.