|
התמונות - עדיין תלויות על הלוח שעל הקיר.
ההודעות הקטנות בפלאפון - לא נמחקו.
שתי החולצות שלך - עודן שוכבות בארוני.
והריח שלך - ספוג בהן.
הנרות הרייחנים - עומדים דומם על המדף, יתומים וקרים.
השיר שלנו - פתאום מתנגן ברדיו ובטלויזיה ללא הרף.
בובת הכלב החמוד - לא מפסיקה להתבונן בי בתחינה.
איפה אתה?
13.5.06 |
|
|
אכלתי המבורגר.
אכלתי במבה.
אכלתי טופי.
לעסתי מסטיק.
שתיתי קולה.
אכלתי שוקולד.
אכלתי מרק.
אכלתי פנקייק.
אכלתי ביצה.
אכלתי צ'יפס.
אכלתי עוגיות.
אכלתי יוגורט.
אכלתי
קורנפלקס.
אכלתי כבד
אווז.
אכלתי סטייק.
אכלתי גלידה
ושני ארטיקים.
אז איך זה שהמסה
שלי היא עדיין
רק 39 קילו?
נו, אז מה
שהקאתי את הכל.
[אחת מפתחת
בולימיה] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.