הותירה בו
רישום לא מעט,
כמו הביט פרפרים ראשונים.
תימהון אביבי משרטט
ציורים של אור על פניו,
אני מתפסלת משקט שיריו
- בואי ילדה אל גנים.
אני נצבעת פסטל-שמן,
בוצעת קרני שמש
לפרוסת שחרית,
לוגמת מילות תכלת,
קושרת גדילי עננים.
עד שניפגש, שומרי אישונים,
בתוך שדרת משלי-קהלת,
שמש משחקת בעליהם קלים,
בשמחה גדולה נקלע סלים
של אהבת מתבנים.
ערש"ק ויקהל ה'תשס"ה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|