הכאב, הסבל, השנאה, הדכאון
סופסוף, הם כבר לא כאן
הלכו
עברו
למישהו אחר

אותו אחד
זה שבאמת נראה הסוף של הכל
אותו אחד
שאם הוא בנאדם נורמלי , ולא כזה דפוק
אחריו,
כל זה היה נשאר לו

אבל
אותו אחד
השעיר לעזאזל
הוא הלך
והוא נתן להכל ללכת איתו
אז מה אם זה יחזור , כאילו, הוא יודע שכן
אבל מה זה בעצם משנה
עכשיו זה לא כאן

הכרית כבר לא ספוגת דמעות
המוזיקה לא מעלה את אותם הזכרונות
והקיבה , היא כזה נשארת במקום

אז מה עם עכשיו הוא דופק את עצמו קצת יותר
לפחות האחרים לא עושים את זה יותר
לפחות לא כמו תמיד

אז מה עם החיים שלו בזבל
לפחות הוא כבר לא מרגיש , כבר לא שם לב

פעם לא היה לו כח לתקן
אם הייתה לו תקווה
עכשיו
יש, משניהם
אבל מה זה עוזר , אם הוא לא צריך
או לפחות לא חושב ככה
או שהוא סתם לא רוצה

ושימותו כולם
עכשיו הוא מאושר , בערך
עד שהוא יפתח את העיניים

אבל הוא כבר מוכן
אחרי כל ירידה יש עליה
הוא נופל לתהום
אולי הוא עכשיו מחזיק
אבל הוא כבר יודע שזאת נפילה אינסופית
ומה אם הוא ימות בדרך, ולא בסוף ?
ומה אם הוא ימות מהדרך , ולא מהמכה ?
ומה אם הוא ימות מהאמצעי , ולא מהמטרה ?
לפחות זה יגמר