דיתי רבנר / מונולוג 2 |
ומחולל בי צמא
כבצורת עיקשת.
למרות,
שגשם יורד כאן היום מבוקר עד ליל עד בוקר כולל,
אתה לא חוצה קו, לא משלח אותות, לא מופתים.
לי הרחוקה שנות אור, בארץ נטולת שמש
מעליי עננים בשחור קולפים ציפיות.
אני שומעת פסיעות עבר בשבילים
בהם הידקנו סוד עפר לנצח,
מטביעים צעדים בשלוליות
ששיקפו בנו בשורה.
היום שמש צהובה לא פקדה
אין מועד, אין ושמחה
אין גישה לארץ מובטחת
נותרה אשליית בחירה
מתאדה בכיסופי ריק.
(22/05/06)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|