עתניאל בן קנז / הים-ערדליים |
בשבילו זהו המקום המושלם,
סוגד למין חוויה לא נודעת,
הכל בשביל להרגיש, לגעת...
"לא" אני אומר לו,
והוא בשלו,
במין מעגל אינסופי של תקווה,
לא מבין, לא פתוח לשום תחינה...
נשתה לשכרה,
חיות טרף בשעות ערביים,
יוצרות מעין צורה,
"עטוף אותי בחום, תפור לי ערדליים!"
והוא בשלו, לא מוכן לוותר.
"אוף, די, בוא למקום אחר".
"ציפורת שיר, שמעי קולי, הסכיתי..."
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|